מאת משה צרטוף
כן. הווירוס אמיתי! לְגַנוֹת מיד ובחריפות את כל מי שמזלזל בחומרתו או קונה את סיפורי הקונספירציה של ביל גייטס והפדופילים וסיפורי אלף לילה ולילה.
הם עוזרים להפיץ את ההדבקה! הפסיקו לחשוב אנוכי ולהאשים מגזר שה או אחר ולחפש דרכים על מנת לעבור את האיסורים והמחסומים. מי שהולך ללא מסכה בכוונה צריך לעמוד בדין על הריגה ללא כוונה תחילה! לא פחות.
תהיו המבוגרים בציבור שיבינו שחייבים לעצור את ההדבקה כמה שיותר מהר בתוך הסגר שקבעו לנו…ולא משנה למה!
אני לא אחפש את האחרים ושיפסיקו לחפש אותנו כתירוץ! “אמא, הוא הכה בי קודם!” אסון גדול עלינו, חברים! אולי רק כי 6 אנשים תמימים וחסרי הגנה מתו בקרבתי, אני מסוגל לעמוד זקוף ולהצהיר שאני לא אפגין בקבוצה כל שהיא, ולא אתפלל במניין כל שהיא ולא אתכנס לשום קבוצה של אנשים ואסכן את הזולת! וזה כולל גם כשלא יהיה ביוזמתי בתור בסופר! לשמור מרחק. בואו ונהיה התוקפניים בשם החיים, ונמנע מלתת לסרבנים לשלוט ברחוב.
הצטרפו אליי!
התמונה בשער הכתבה המצוינת צולמה מבתינו שמעבר לרחוב הקיבוצי. בכתבה תשמעו (בווידאו) את אשתי, דינה, שאחות ומנהלת את בית הזית בקיבוץ שמרת. הכתב של וואלה, יואב איתיאל, נכנס עמוק למציאות של בית שנוהל כמו כספת מאז פרוץ המגיפה בישראל, ובכל זאת חדר למחלקה אחת וכבר לקח 6 מתושביו תוך שבועיים. מזעזע!
התנהלות הצוות הוא ממש מעשה גבורה — כניסה למקום עבודה כאשר יודעים שיש סיכוי טוב להדבק בווירוס קטלני.
עצרו את כל הטלקבקיסטים שהופכים סבל ואֵבֶל של משפחות הדיירים והצוות על מנת לזרוע שנאת חינם נגד קיבוצים והשמאל בימים לפני יום כיפור.
אף אחד מהקיבוץ לא נדבק מהפגנה בבלפור או בצומת שמרת — זאת עובדה בדוקה ומוחלטת! סה”כ אחד1 משמרת נדבק בחוץ מהקיבוץ בביה”ס האזורי והדביק שנים ממשפחתו. אין גם קשר בין אותה המשפחה ואנשי הצוות של בית הזית. שיפסיקו להפוך את האסון של משפחות חוץ ושל צוות הבית לעניין פוליטי!
הגיבו בכתבה עם אמפתיה ואהבת חינם; בהבנה למצב.
