הבוקר התארחנו אל זמרה ומיכה רוט.
שמענו והתרגשנו ביחד מסיפור אחד על שקית עם טלית ותפילין שעשתה את דרכה שנים רבות מיד ליד דורות לדורות. עברה מלחמות וחצתה גבולות בידיהם של האחים משה ואשר רוט .ושמורה בקופסא מיוחדת אצל המשפחה.
תודה לזמרה שממשיכה לספר ולספר
ונתנה לנו הזדמנות להוודע באמצעותה
לסיפור המרגש .
כותבת ליטל רוט:
ערב יום השואה 2026.
התרגשתי היום.
היום שמעתי שוב את סיפור הישרדותם של סבא שלי משה ואחיו אשר.
אבל הפעם שמעתי אותו מפי אמא שלי ששזרה אותו בסיפורו המיוחד של התפילין של סבא רבא – רבא שלי.
תפילין בן יותר ממאה שנה, שעבר 5 דורות, שרד 2 מלחמות עולם, עבר נדודים וחצה יבשות.
נדד יחד עם סבי ואחיו מהעיירה הקטנה בהונגריה לבודפשט, דרך מחנות עבודה, התחמקות מרכבות וצעדות המוות ומשם ברחבי אירופה במסע בריחה והישרדות בלתי יאמן השזור בהרבה מאוד ניסים ותושיה.
לבסוף עלה יחד איתם בדרך לא דרך לארץ ישראל.
גם כאן נדד מהדרום לצפון, בין קיבוץ של השמו"צ לבת עין ונוה צוף.
בילה שנים במחשכי הבוידעם הקיבוצי אך זכה גם לתהילה מחודשת וימי חסד בערוב ימיו.
שלושת אחי עלו איתו לתורה.
התפילין הזה מגלם בתוכו סיפור של הישרדות וגבורה, של שורשים ומשפחה, של תקומה ובניה.
וגם של יחסים מפותלים מתרחקים ומתקרבים עם הדת והמסורת.
כל אחד מבני המשפחה ויחסו הוא. אך הוא נשמר לאורך הדורות וליווה את משפחתנו עד עצם היום הזה.
התפילין מונח היום אחר כבוד בתיבה מיוחדת שעוצבה ויוצרה עבורו בידי האמן של דודי Ehud Barlev
בתמונות:
אימי מספרת היום את הסיפור במסגרת זכרון בסלון, תיבת התפילין המיוחדת ופסל של סבא רבא וסבתא רבתא שלי , שנספו באושוויץ, שנבנה עי בנם אשר ומוצב בגן הפסלים שלו בקיבוץ.
כותב אהוד ברלב
קופסא מאבוני וכסף טהור, אשר נבנתה על ידי עבור תפילין ששימשו את סבי אפרים רוט אשר נרצח באושוויץ.
התפילין הגיעו עם אבי ארצה ושימשו בהמשך את נינו של אפרים כשעלה לתורה בגיל בר מצווה.
לזכר הורי אבי, צילה ואפריים רוט. הורי אימי וחמשת אחיה (משפחת וויס) שנרצחו באושוויץ.
