מאת יואב לרר
איור מאת יעקב גוטרמן
ביום קיץ חם בראשית אוגוסט 1970, נעצרה מונית בכניסה לקיבוץ וממנה ירדה בחורה צעירה שחרחורת וגבוהה, לבושה חולצה ארוכה, חצאית ומשקפי שמש.
הבחורה שאחזה בידה מזוודת עור ישנה, שמה פעמיה למזכירות ושם הכריזה בפני המזכירה כי היא המורה המחליפה שנשלחה על ידי משרד החינוך לכיתה ג’.
כך זכינו, ילדי קבוצת “ורד”, ברינה כמורה מחליפה. רינה הייתה שונה מכל המורות שהכרנו קודם. חמה ומלטפת, היא עטפה את כולם באהבה. יצאנו לטיולים רבים ושעת הסיפור היומית הייתה שעה שכולם ציפו לה. ימי הקיץ חלפו ושנת הלימודים כבר הייתה בעיצומה, אך מנהג הטיולים ושעת הסיפור היה עדיין החלק העיקרי מסדר היום הלימודי, ונושאים כמו חשבון, לשון וכתיבה נדחקו לשוליים.
בוקר אחד השכמנו, כרגיל, לשגרת סידור החדרים וארוחת הבוקר. שעת השיעור הראשון התקרבה אך רינה לא הגיעה כהרגלה וגם פני המטפלות נשארו חתומות. השניות הפכו לדקות ויום הלימודים עדיין לא התחיל. לאחר כשעה נתבקשנו לשבת בכיתה וצבייה, מנהלת בית הספר, נעמדה לפנינו והודיעה כי רינה לא תלמד יותר בבית ספרנו והיא תמלא את מקומה עד שתגיע מורה חדשה. לשאלה מה קרה, ענתה צבייה בכמה מלמולים על בעיות בריאות.
האמת, כפי שהסתברה לנו כעבור זמן קצר, הייתה רחוקה ביותר מבעיות בריאות והייתה מעבר לדמיון הפרוע ביותר של ילדים בכיתה ג’.
רינה נצפתה יורדת מהמונית על ידי שומר הבסיס הצבאי שהיה סמוך לכניסה לקיבוץ, זמן קצר לפני חטיפת מטוס אל על שבה השתתפה המחבלת לילה חאלד. שומר הבסיס שהאישה השחרחורת בלבוש המשונה ושדמתה קצת למחבלת המפורסמת נראתה לו חשודה, התקשר למשטרה ורינה נעצרה ונחקרה על ידי שרות הביטחון בחשד שהיא מחבלת ערביה.
לתדהמתנו הצטרפה גם העובדה הנוספת שהתבררה כאשר החשד הביטחוני הוסר ממורתנו. רינה, כפי שחשדו חלק מהורי הקבוצה שלא הבינו למה אנו לא מתקדמים בחומר הלימודי, כלל לא הייתה מורה מוסמכת. היא הוכשרה כגננת וכך גם פעלה. הטיולים ושעת הקריאה היו נחמדים, אבל אנחנו החמצנו חומר לימודי של חצי שנת לימודים. וכך החום והליטופים של רינה הוחלפו בקשיחותה של צבייה וזיכרון ימיה של רינה כמורה מחליפה וחקירתה במשטרה הפכו לאגדה רחוקה.
